הענן וה- agile, הם שני מרכיבים חשובים במדיניות המחשוב של ארגונים בעידן הטרנספורמציה הדיגיטלית (digital transformation). שניהם מחייבים התייחסות ייחודית ועדכנית בחוזה שבין הספק ללקוח, בהתאם להתפתחויות בתחומים אלה.

החוזים ה"קלאסיים" להתקשרות עם ספק שמבצע פרויקט פיתוח תוכנה, לחלוטין אינם מתאימים לפרויקט שיבוצע באחת ממתודולוגיות הagile. החוזים החדשים צריכים להתמודד עם מבנה שונה לחלוטין של פרויקט (איטרציות במקום מעבר משלב לשלב), מעורבות שונה מצד הלקוח (עבודה שוטפת במקום אישור מסמכי מפתח), התפתחות שונה של תמריצים וסיכונים לכל אחד מהצדדים במהלך תקופת ביצוע ההסכם, סימן שאלה גדול על האפשרות להתקשר בהסכם fixed price ועוד.

גם חוזי ה"ענן" מצריכים כמובן הסדרה עדכנית של אופי ההתקשרות והמנגנונים המשפטיים. החוזים, כמובן, צריכים להגדיר בצורה נכונה התקשרות לקבלת שירות במקום רכישה של חומרה, תוכנה, תשתית וכיו"ב. אך הרבה מעבר לכך, יש להסדיר מנגנונים שיספקו פתרונות מאוזנים לבעיות דוגמת מידת השליטה הנמוכה של הלקוח, אסטרטגיית היציאה של הלקוח, מגבלות האחריות של הספק, והמחויבות של הספק לחוקים שחלים על פעילותו של הלקוח.